האם "גוגל" משתיק דעות-מיעוט?
אתרים רבים כגון גוגל, פייסבוק ואחרים מתמודדים עם כמויות עצומות של מידע. בשל כך הם נאלצו לפתח שיטות אוטומטיות למיון ולארגון המידע הזה, כדי להציג למשתמש את המידע הרלוונטי או הפופולרי או המתאים ביותר לו.
כך נוצר מצב בו אנו נחשפים רק למידע מסוג מסוים ולא למידע אחר, ונמנעים מאיתנו פריטי מידע שאינם מתאימים לנו. לאט אבל בשקט הגענו לעולם בו דעות מנוגדות או דעות מיעוט נדחקות לסוף הרשימה, ואנו מוזנים אך ורק במידע שאיתו אנו כבר מסכימים או שאותו אנו כבר מכירים.
כ-6 מיליארד חיפושים מבוצעים מדי יום במנוע החיפוש הגדול בעולם, כאשר לפחות 15% מהם הינם חיפושים שמעולם לא בוצעו בעבר. צורת המיון, הארגון וההצגה שגוגל נוקט בה נקראת בתחום התקשורת "ספירלת השתיקה", והיא דומה לא מעט למתרחש באתר Reddit. כל אייטם ב"רדיט" יכול לקבל ניקוד מגולשי האתר, ובהתאם לניקוד ייקבע האם האייטם יופיע לעיניי כולם, או יידחק למטה ולא יזכה לראות אור יום.
בגוגל פועלים שני סנני מידע עיקריים:
מסנן 1 – האלגוריתם
אומנם האלגוריתם של "גוגל" מתוחכם יותר, אך גם אחרי כל העדכונים והחיות הפרוותיות (פינגווין, פנדה) – בסופו של דבר הוא מבוסס על הצבעות-אמון של הגולשים. דהיינו סוג של פופולריות. בגדול, ככל שיותר קישורים מצביעים אל מקור מסוים – כך מקור זה מקבל יותר חשיבות וחשיפה בתוצאות החיפוש. ל"גוגל" יש גם גרסה נטולת-קישורים של מנוע החיפוש, והתוצאות שם זוועתיות נכון לעכשיו. יום יבוא וקישורים כנראה לא יהוו עוד את הסיגנל המשמעותי ביותר ב"גוגל", אבל עד שיבוא היום הזה – אנו בשלנו.
מסנן 2 – התאמה אישית
מעבר לאלגוריתם, שכולל מעל 200 פרמטרים שמשתנים ומתעדכנים מעל 500 פעמים בשנה, בגוגל פועלת שיטת פרסונליזציה המהווה שכבת סינון נוספת של המידע המגיע לעינינו: היסטוריית החיפושים שלנו, המיקום הגיאוגרפי שלנו (בעיקר כאשר גולשים ממכשירים ניידים), כתובת ה-IP של המחשב, מספר הזיהוי של הראוטר ועוד אי-אילו פרמטרים נוספים. כל אלו גורמים לנו לראות תוצאות אחרות ושונות אלו מאלו. היכן האובייקטיביות והאפשרות לריבוי דעות, שאלתם? כנראה שהן פחות חשובות מרלוונטיות.
זוכרים שפעם היה אפשר להסיר תוצאות חיפוש, בעודנו מחוברים לגוגל?
ליד כל תוצאה נוספה אפשרות ל"הסרה", ויש להניח שרבים השתמשו בכך גם כדי לפגוע במתחריהם. אומנם ההשפעה הייתה תקפה בעיקר למי שמחובר לחשבון הגוגל שלו, אבל מכיוון שאחוזי המחוברים גדלו והלכו בחלוף השנים – זו אולי הסיבה שהאופציה הזו כבר מזמן אינה זמינה; משום שכל כך קל להטות אותה לטובת מי שנרצה. אפילו יותר קל מלייצר קישורים.
כל שכבות המיון, הסינון והארגון הללו, מביאות לנו את המידע המתאים לנו ביותר. אבל מה בנוגע למידע פחות פופולרי ומוסכם על הכול? נראה כי עם כל התחכום שלו וההבנה הסמנטית הגדלה וההולכת, "גוגל" עדיין מביא לנו בעיקר את המידע שמהווה את דעת הרוב.
אז איפה אנו עומדים כשמדובר בחשיפה למידע פחות מקובל, יותר שנוי במחלוקת וכזה המהווה ברכה לכל צורת חשיבה פלורליסטית המעוניינת בכל נקודות המבט?
בדיקה בגוגל.קום של השאלה does god exist הראתה ש- 70% מתוצאות הדף הראשון נטו להסכים עם קיום אלוהים, 20% נגד קיומו ו-10% היו נייטרליים; כמעט כמו סקרי דעת הקהל של חברת Pew, בנוגע לתפישות דתיות בארצות הברית. אם אנחנו אוהבים גלידה גוגל ימשיך לתת לנו גלידה, בלי לחשוף אותנו לאפשרויות אחרות. יש כאלה שיאהבו את זה, לעומת אחרים שירגישו שזה לא מספיק.
אין זה אומר שכל שאילתה מביאה לנו את המידע הפופולרי בלבד. "גוגל" כן מנסה לדחוף פנימה ריבוי של גישות ודעות, כאשר הוא נתקל בנושא שנוי במחלוקת או בעל פנים-רבות. השאילתה is abortion wrong מביאה יותר תוצאות התומכות בלידת התינוק, ואילו השאילתה is abortion right מביאה יותר תוצאות התומכות בחופש הבחירה. עצם בחירת ניסוח השאילתה יכולה להשפיע על התוצאות שנקבל.
גם "פייסבוק" מתנהל בצורה דומה, ואפילו כזו הנשענת יותר על פופולריות מאשר "גוגל" (זו האחרונה לפחות טוענת שהתוצאות נסמכות יותר על פרמטרים של איכות, ולא רק על פופולריות). ככל שאייטמים מסויימים מקבלים יותר לייקים, תגובות ושיתופים, כך תגדל חשיפתם ב"ניוזפיד" של האחרים. "גוגל" ו"פייסבוק" רוצות שנקליק יותר ונהיה יותר מעורבים; הצגת מידע שנוגד את תפישת עולמנו לא תשרת את המטרה הזו. בשל כך רוב המידע עשוי להיות מושלך אל צדי הדרך החשוכה, בה אנחנו צועדים כשרק פנס האלגוריתמים מראה לנו את הנתיב (או מכתיב לנו את הנתיב?)
בסופו של יום, נמנעת מכולנו ההחלטה האם להשתמש במידע כזה או אחר, אפילו באתרים ה"דמוקרטיים" ביותר שתומכים בחופש המידע. בדיוק כמו עורך במהדורת חדשות, שקובע מה יוצג לעינינו ומה לא, אנו מקבלים פיסת מציאות שתפורה למידותינו שלנו. זו אומנם פיסה של מציאות, אך דרך הצגתה מונעת מאיתנו להבין שלמציאות הזו יש לפעמים עוד צדדים.
מבוסס על מאמר באתר highspeedinternet.com בתוספת דעותיו וניסיונו של הכותב.
- מקדמי אתרים? גוגל לא יכולה בלעדיכם! - דצמבר 19, 2016
- האם "גוגל" משתיק דעות-מיעוט? - מאי 26, 2014
- מדוע גוגל לא מיידעת אודות פגיעה אלגוריתמית - דצמבר 26, 2013
אין ספק שהמנגנונים של גוגל בעייתיים מבחינת המיעוט. בפייסבוק עוד אפשר להבין כי זה לא מנוע חיפוש בהגדרתו הנוכחית אלא מנוע שיתוף חברתי.
קל לנו המקדמים לתקוף את גוגל, ואכן הרבה פעמים יש על מה. השאלה כרגע היא האם יש לנו כיוונים והצעות טובות יותר לניהול איכותי של חיפושי מידע בעמוד שמוגבל לעשר תוצאות בלבד. כיצד אפשרי שהמיעוט לא ינזק במצב כזה?
המאמר הזה הוא אכן יותר טרוניה מאשר פתרון, בעיקר מכיוון שהפתרון נמצא באחת משתי סיטואציות – או שענקי המידע יפעלו לכיוון של חשיפת מידע גדולה יותר, או שאנחנו המשתמשים נמצא מקורות אחרים לשימוש.
אני מאמין שבסופו של דבר גוגל כן רוצה לתת גם את המידע הפחות נגיש, ואני מאמין שהיא גם פועלת לקראת המטרה הזו. האם ומתי נראה את זה בפועל? שאלה טובה
תודה עמית על מאמר מחכים. חייבת לציין שהתופעה מדאיגה אותי גם ללא קשר לקידום אתרים. העובדה שכולנו ניזונים ממידע שכולנו יודעים בדיוק מי הזין אותו… ואין ביקורת אמיתית …
אנחנו בהחלט יודעים מי אחראי להצפת המידע הבלתי מרוסנת הזו 🙂
בהמשך ישיר לנושא הזה – מצ"ב הרצאת TED של 9 דקות אודות Filter Bubbles שמסננים את כל המידע הלא רלוונטי החוצה, ומשאירים אותנו רק עם מה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים: http://www.ted.com/talks/eli_pariser_beware_online_filter_bubbles
(תודה לרועי אלון שהזכיר לי את קיומו של הסרטון)
מאמר מעולה ופותח עיניים עמית.
בבדיקה קלה שבדקתי בגוגל ישראל עדיין לא ניראה שיש סנן פעיל שכזה..תקן אותי אם מצאת שאילתה שאפשר לראות תוצאות על-פי פופלריות?
בדקתי כמה שאילתות בגוגל ישראל, אבל לא הצלחתי למצוא הטיות מהסוג שמתואר במאמר. זו הסיבה שנצמדתי רק לדוגמאות מחו"ל.
מתי יבוא היום ובו תיהיה חפיפה בין המנועים…..
#תוהה_לעצמי