סעיפים שאסור לשכוח לציין בחוזה לקידום אתר
כמה פעמים סגרתם חוזה קידום אתר עם לקוח ובסוף העבודה או במהלכה נתקלתם בנושאים ששכחתם לציין אותם בחוזה ובסופו של דבר פגעו בכם ובלקוח שלכם. עו"ד יריב קדם עם מאמר על סעיפים שאסור לשכוח לציין בחוזה בשביל שכולם יהיו מרוצים.
הצורך בקידום אתרים
עסק ללא אתר הינו עסק חסר זהות, ואתר שאינו מקודם חסר כל סיכוי עסקי. מכאן שבעולם התחרותי הוירטואלי, על בעל אתר שהשקיע משאבים רבים בתכנון, עיצוב והקמת אתר, צריך להפנות את משאביו גם לקידום רציני של אתרו במרחבים השונים של האינטרנט, כדי למקסם מיקומים לאתרו ו/או את התנועה אליו באמצעות כלים ומקורות אינטרנטיים שונים – קידום אורגני, קידום ממומן, מנועי חיפוש נוספים, פייסבוק ורשתות חברתיות נוספות, מאמרים, החלפת קישורים ועוד.
הצורך בהסכם קידום הוא של המקדם
הצורך בהסכם לקידום אתרים מול לקוח הוא בראש ובראשונה של מקדם האתרים. הסיבה נעוצה בחובות שמטילים עליו החוקים השונים שעיקרם הוא "יזהיר המוכר" (להבדיל מתפיסה משפטית נגדית המכונה "ייזהר הקונה" – Caveat Emptor), ובכלל המשפטי לפיו ניסוח לקוי פועל לרעת המנסח.
ביתר פירוט, כל הסכם קידום אתרים מגלם בתוכו את ציפיות הצדדים, ומבטא מפגש רצונות בינהם. היות ומקדם האתרים הוא זה שבקיא בנבכי הקידום השונים יותר מהלקוח, חלה עליו החובה המשפטית לגלות ללקוח את הסיכונים הגלומים בעסקת הקידום, ולפתור אותם. חובה זו נובעת הן מחובת תום הלב הכללית שחלה בישראל על כל פעילות עסקית (מכוח סעיפים 39 ו- 61 לחוק החוזים) והן מחובות ספציפיות בדברי החקיקה השונים (כמו איסור הטעיה בחוק החוזים, סעיפי חוק המכר לגבי אי התאמה של ממכר שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליה, חובות גילוי בחוק הגנת הצרכן, ועוד).
זאת ועוד, מקדם האתרים לוקח על עצמו ברוב המקרים סיכון נוסף גם בהיותו זה שמנסח את ההסכם. למרבה הצער, לרוב זה ניסוח חלקי. הבעיה היא שבמקרה של נוסח לקוי כגון סתירה, חסר בהסכם או משמעות כפולה, פועל הנוסח נגד המנסח.
מכל אחת מסיבות אלו על מקדם האתרים החובה המשפטית והכדאיות העסקית לנסח הסכם כולל המציג את כל הסוגיות הבעייתיות באמצעות עורך דין בקיא בתחום, שכן הסכם חסר, או העדר הסכם בכלל, ישחקו לרעתו.
אולם, קוץ ואליה בו – היות וברוב המכריע של המקרים מקדם האתרים הוא זה שמנסח את תנאי ההסכם, הוא גם יכול לבוא עם פתרונות לכל סוגיות הקידום כאשר הוא מנוסח באופן סביר לטובתו. ברוב המקרים הלקוחות יבחנו את ההסכם ללא ליווי משפטי מתאים, ולכן גם מעטים מבינהם יבואו במקח וממכר לגבי נוסח ההסכם, קל וחומר אם מדובר בהסכם סביר המסביר ללקוח מה הן גבולות הגזרה של השירות המצויין שהוא עומד לקבל. גם לאלו שיעלו קושיות יש פתרונות בדמות עדכונים להסכם. איך שלא יהיה, בכך מכסה את עצמו מקדם האתרים מטענות עתידיות, שכן הלקוח לא יוכל לטעון כי "לא ידע ולא שמע", שהרי הוא חתום….
מדיניות ניסוח הסכם קידום
בעוד שעל ההסכם להתייחס לכל נקודות הקידום, המדיניות הנכונה בניסוח כל נקודה כזו צריכה להיות מצרה. דוגמא לכך היא הגדרה מדוייקת של תחום הקידום: אם מדובר בקידום במנוע חיפוש מסויים בנוסף לגוגל, יש לציין איזה. אם מדובר בקידום בגוגל, אזי לציין אם מדובר בקידום ממומן או אורגני. במקרה של קידום אורגני בלבד, יש להגדיר במפורש שקידום ממומן יתומחר בנפרד. אם מדובר בקידום ממומן בגוגל או פיייסבוק אזי יש להגדיר כי התשלומים לגורמים אלו יחולו על הלקוח בנוסף לשכר טרחה ואינם כלולים בו. כאשר ישנן הוצאות חד פעמיות כגון עיצוב מודעה, תיקון אתר, או נושאים נוספים שכרוכים במתן שירות שאינו קידום, יש להגדיר הוצאות אלו כחלות על הלקוח גם כן וכו'.
מדיניות ניסוח נוספת של הסכם קידום הינה "סעיפי פטורים". להבדיל מיתר סעיפי ההסכם הכוללים הגדרה של "מה כן", סעיפים כאלו הם הזדמנות להגדיר "מה לא". בסעיף אחד כזה ניתן לרכז אלו תחומי שירות לא יינתנו, או יינתנו תמורת שכר טרחה נוסף, או אף בהסכם נפרד שייחתם מראש ובכתב. בסעיף אחר ניתן להגדיר סוגי אחריות שלא יחולו על מקדם האתרים כגון אחריות לאחסון אתר, לתקלות באתר, לשינויי נוסחאות/מדיניות במדיית הקידום (גוגל/פייסבוק) וכו'.
סעיפים חשובים בהסכם קידום
מלבד התנאים המסחריים של עסקת הקידום וסעיפים הנובעים ממדיניות הניסוח לעיל, ישנם סעיפים חשובים שיש לגעת בהם ולפתור אותם.
אחד הסעיפים הללו הינו סעיף קניין רוחני שבו נכון להגדיר כי הלקוח לא ירכוש זכות קניין רוחני בכלי הקידום אותם מעמיד המקדם לטובתו, וכי זכויות השימוש בהם (כגון בפאנל הניהול) הינם רק לתקופת ההסכם. מצד שני – הקניין הרוחני באתר וכן במאמרים שנכתבים עבורו ע"י חברת הקידום (קל וחומר בתשלום נפרד עבורם) הינם יהיו של הלקוח. אם מדובר במאמרים שהם תוצר של חברה חיצונית שמספקת אותם, על מקדם האתרים לוודא גב-אל-גב עם הכותבים כי זכויות היוצרים מועברות/שייכות ללקוח.
סעיף מרכזי נוסף הינו בסוגיית הקישורים, כלומר מה הדין עם קישורים ממומנים או מאתרי תמיכה של חברת הקידום לאחר שהסכם הקידום מסתיים. מהצד של חברות הקידום יש לשאלה הזו שתי גישות שונות. הגישה הראשונה גורסת שהקישורים שייכים ללקוח, והגישה השנייה אומרת שהלקוח משלם לחברה על מנת שזו תמקם קישורים מטעמה בדפי התמיכה שלה (האם הדבר חוקי מבחינת הקווים המנחים של גוגל, זו כבר שאלה אחרת). לפי גישה הזו, ברגע שהלקוח מסיים את מערכת היחסים שלו עם חברת הקידום, היא רשאית להסיר את הקישורים האלו.
הבעיה עם הגישה השנייה שהיא גישה מקפחת כלפי הלקוח שכן הסרת קישורים רבים מאתרי תמיכה בבת אחת תגרום לאתר של הלקוח לרדת בדירוגים בצורה חדה, ותצמצם את התנועה לאתרו. לכן, יש למצוא פתרון סביר לכך בהסכם כמו לתת הזדמנות ללקוח להמשיך לשלם סכום מסויים ידוע מראש לקישורים הללו, או סכום מסויים ידוע מראש לחברת הקידום על קישורים מאתרי תמיכה שלה, זמן סביר להפסקת ההתקשרות בכלל כדי לאפשר לחברת קידום אחרת להתארגן עם קישורים משלה לטובת הלקוח, וכו.
סעיפים מרכזיים נוספים בהסכם קידום יתייחסו ויפתרו סוגיות של מחקר מילות מפתח ומתחרים, כמה מילות חיפוש מתחייבת החברה לקדם, זמן ותכנים של דו"חות ועוד. לא פחות חשוב מאלו, יש לסגור בהסכם מה היא התמורה לחברת הקידום, כיצד היא תשולם, ומה יהיו האמצעים להבטחת התשלום כמו מסירת שיקים מראש או פרטי כרטיס אשראי לבטחון.
לסיכום, התובנה המרכזית הינה שניסוח הסכם קידום אתרים הינו באחריותו המרכזית של המקדם. העדר הסכם או ניסוח חלקי, יפעלו בבית המשפט לרעתו, ולכן עליו להעביר לעיון הלקוח הסכם המתייחס לכל נקודות הקידום, כאשר בכל נקודה אחריותו תצומצם ככל האפשר במידת האיזון הסביר.
- זכויות יוצרים – ממה צריך להיזהר במהלך העבודה - ינואר 27, 2015
- כל מה שחשוב לדעת על רכישת דומיינים (מבחינה חוקית) - ינואר 7, 2015
- סעיפים שאסור לשכוח לציין בחוזה לקידום אתר - ספטמבר 3, 2014
החברה שאני מקדמת אצלה, שלא אציין את שמה מאפשרת תשלום חודשי קבוע לאחר תום תקופת העבודה יחד על לינקים שהם עשו, האם אני חייבת להסכים? מה נהוג? יש לי מה לעשות?